שלוס-רות

בהיותה בת 13 היגרה שלוס לישראל.בגיל 16, החלה את לימודיה ב"בצלאל".

 בסוף שנות ה40 השתלמה שלוס באקדמיה גרנד שומייה בפאריס.

שלוס היתה חברת גרעין של תנועת השומר הצעיר וממקימי קיבוץ "להבות הבשן" בגליל העליון. עבדה כמאיירת בעיתון  "משמר לילדים" וכמעצבת כריכות ב"ספריית פועלים" בציוריה תיארה את הווי הקיבוץ ונופיו.

בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית בשנות ה50 עברה להתגורר בכפר שמריהו. בתקופה זו החלה לתאר בציוריה מעברות ואנשים קשיי יום, נופי הזנחה ועוני ביפו. היתה חברה בקבוצת אמני הריאליזם החברתי של אמצע המאה ה20 בישראל.  בהמשך – הפכו ציוריה לסימבוליים יותר בתיאורי זיקנה וגורל נשי, יחד עם המשך העיסוק בתיאור תמונות נוף בהקשר פוליטי (כפרים נטושים, בניינים שנהרסו על ידי דחפורי צה"ל וכיוב').

שלוס נמנית על האמניות הישראליות שעיסוקן פמיניסטי ופוליטי.

1991 – רטרוספקטיבה של עבודותיה הוצגה במוזיאון הרצליה